נציגות חדשה לארגון מעצבי השיער – האם מדובר בדרך חדשה?

נציגות חדשה נבחרה ביום שני האחרון לארגון מעצבי השיער תחת קורת הגג החדשה של התאחדות המלאכה והתעשיה. המשתתפים בפגישה עם מנכ"לית ההתאחדות ורכזת הענף החדשה, נטו לכיוונו של מעצב השיער אופיר מכבוש מראשון לציון, שישמש פה למעצבי השיער ויוביל שינוי בארגון.

קודם כל בואו נעשה קצת סדר, כי אפשר בקלות ללכת לאיבוד. נקודה ראשונה שצריך להסביר: "ארגון מעצבי השיער" הוא למעשה הגילגול החדש של "התאחדות מעצבי השיער" שפעלה בחמש השנים האחרונות (פחות או יותר). הארגון, בשמו החדש, חידש למעשה את פעילותו תחת כנפיה של התאחדות המלאכה והתעשייה.

הנקודה השניה שחשוב לציין: אין ספק שיש צורך בגיבוש כלל העוסקים בתחום השיער לארגון אחד. החשיבות של הדבר אינה מוטלת בספק וגם מי שאינו מבין מדוע, יסכים בוודאי אחרי שישב עם אחד ממעצבי השיער ש"כבר שוחים בחומר", שיסביר לו על הצורך בהעלאת הרמה המקצועית, צקינה מסודרת, הסדרת הענף ומניעה מ"חאפרים" לפתוח מספרות, לצד הצורך בקיום מפגשים מקצועיים מסודרים, נציגות מסודרת מול המחוקק וקיומה של קבוצה בעלת כח, לטובת שיפור התנאים בענף מול גורמים מוסדיים ומסחריים כאחד.

עכשיו השאלה היא, איך נכון לעשות את כל זה.

מה עלה בגורל התאחדות מעצבי השיער?

התאחדות מעצבי השיער, הייתה למעשה יוזמה של מעצב השיער הוותיק מישל מרסייה, איש עתיר ניסיון, שלזכותו נזקפות הצלחות רבות ועשייה רבה למען הענף, שהוביל בתחילת 2012 מהלך לאגד את בעלי המספרות. הרבה מים זרמו בירקון מאז 2012 אך לאחר שורה ארוכה של מפגשים, נסיונות לפנות לשר הפנים, לרשויות המקומיות, לפוליטיקאים ותיקים וחדשים, לאחר מאות אלפי שקלים שנגבו מבעלי מספרות שהצטרפו למהלך ויותר מארבע שנים של פעילות בפורמט של עמותה (למרות שהעמותה נרשמה בפועל רק בינואר 2014), אפשר בשורה התחתונה להגדיר את פעילות "התאחדות מעצבי השיער" ככשלון מהדהד.

אני יודע, שההגדרה הזו, "כשלון", אינה נעימה. לא למעצבי השיער שרצו ליצור שינוי ושילמו ממיטב כספם במשך שנים, לא לאלו שנרתמו להוביל את השינוי והגדירו את מטרות הליבה, ולא לי ככותב שורות אלו. אני באופן אישי מעדיף לדווח על הישגים ולא על כשלונות.

אך האמת צריכה להיאמר: פעילותה של התאחדות מעצבי השיער בשנים האחרונות היתה כשלון. הרבה רצון טוב היה שם, הרבה אנשים מוכשרים ועתירי ניסיון אך בכל זאת, בעלי המספרות שנרתמו למהלך, שילמו דמי חבר שנתיים ואף עודדו את חבריהם להצטרף, התייאשו ולא המשיכו לתמוך בהתאחדות, כשזו לא הצליחה להציג שינוי של ממש.

הטעות הגדולה בבחירת המטרות

הטעות הגדולה ביותר של אלו שהובילו את ההתאחדות הישנה (העמותה ששמה "התאחדות מעצבי השיער" נסגרה ממש לאחרונה) היתה לדעתי בבחירת המטרות. צודקות ככל שיהיו, המטרות היו ללא ספק גדולות על העמותה בהרכבה הנוכחי. כל אדם וכך גם כל גוף מוסדי או מסחרי, צריך לדעת לבחור היטב את הקרבות שלו ומתי לצאת למלחמה. במקרה שלנו, "התאחדות מעצבי השיער" יצאה למלחמה בחיובי הארנונה והשקיעה בנושא כמעט את כל מרצה. האנרגיות הנוספות (ושוב, יש לומר כי היו הרבה אנרגיות של הרבה אנשים טובים שעשו עבודה רבה בהתנדבות) הופנו לכיוון ניסיון להעלות את נושא "חוק האמן" על סדר היום הציבורי.

בסופו של יום, נדמה היה כי קרב קטן בנושא הארנונה סומן כנצחון, אבל אז הגיעו הרשויות המקומיות ביד אחת עם משרד הפנים והפכו את הקערה על פיה. הפכו את הקערה על פיה זה מינוח עדין ומנומס לביטוי "הביאו אותה בהפוכה למעצבי השיער". הקרב שעליו נלחמה ההתאחדות אולי נוצח ולכאורה נדמה היה שהמספרות ישלמו פחות ארנונה, אך הרשויות מיהרו לשנות את הקטגוריות ובהינף יד של תקנה עירונית או החלטה משרדית, הצליחו להחזיר את הגלגל אחורנית.

הישג בהפחתת הארנונה? ממש לא. הרשויות המקומיות לא ויתרו על ההכנסות

יתרה מזאת, מעצבי השיער בתל-אביב למשל דיווחו על כך שהמהלך רק גרם לנזק, שכן העיריה החליטה "להראות למעצבי השיער מאיפה משתין הדג" ושלחה בצורה מסודרת מודדים שהגיעו למספרות, מדדו מחדש את השטח של העסק, לפי שיטת החישוב העדכנית שהוסיפה בין 5-8% לשטח הנכס. איך אתם שואלים? ככה זה כשמודדים מחדש בדקדקנות יתר ומחשבים שטח לפי מעטפת ולא לפי מידות מקיר פנימי לקיר פנימי. עוד דיווחו מעצבי השיער כי העיריה טרחה לשלוח חיוב רטרו-אקטיבי של שנים אחורנית על ההפרש. ולא רק זה, על השטח שבו יושבת בונת הציפורניים או הקוסמטיקאית, לא חושב לפי שטח בקטגוריה של מספרה. "רוצים שזה ישתנה? שבונות הציפורניים ילחמו את המלחמה שלהן ואז נשנה את החיוב" ענו למעצבי השיער שטרחו לנסות ולהילחם בגזירה. יש לכם סבלנות לעוד תלונות של מעצבי שיער? אז הנה: דומה כי פתאום, בסמיכות מחשידה ל"נצחון" מעצבי השיער על הארנונה, שונתה שיטת החיוב לגבי שילוט במספרות גם שילוט פנים שהודבק על הזכוכית (כמו רולאפים או שלטי פרסום פנימיים שניתן לראות מהרחוב) חושבו כשילוט רגיל ומס השילוט תפח.

אז תגידו לי אתם, לעמותה בתחילת דרכה, היה שווה להילחם במלחמה שגדולה על מידותיה? אולי נכון היה הדבר לעשות כשיש 1,000 חברים. אך כשהמספר מדשדש בין 120-250 חברים משלמים, אין מספיק כח ותקציב להשפיע בסוגיות שכאלו. נצחון בקרב אינו בהכרח נצחון במלחמה ולמלחמה יוצאים רק כשאתה ערוך ומוכן למספר רב של קרבות.

ניהול לא נכון של התקציב בעבר – האם זה עומד להשתנות?

התאחדות מעצבי השיער כעמותה לא זכתה מעולם לאישור תקין. מדוע? הרי כל מעצבי השיער שהובילו את העמותה עשו מלאכתם בהתנדבות. התשובה נעוצה בכך שכמעט כל אותם 200 אלף השקלים (בערך, בשום מקום לא פורסמו הדו"חות לפעילותה של ההתאחדות) שנאספו ממעצבי השיער במשך כל שנה, הלכו למימון פעילות העמותה. איך מוציאים 200 אלף שקלים בלי לעשות אירוע אחד לחברים? בלי לשלם למרצים מחו"ל ובלי לקיים הדרכות שעולות כסף? לא ברור. במיוחד שכל ההדרכות או האירועים שהיו במהלך השנים היו בהתנדבות מלאה של כל המשתתפים, לרבות המיקום של ההדרכה שלא עלה שקל ותמיד ניתן להתאחדות כתמיכה לפעילותה.

איפה הכסף? על מה אני משלם? מה אתם עושים עם כל דמי החבר? שאלו מעצבי השיער ובצדק. אגב, הכסף ברובו, שימש לתשלום שכרן של פקידה וחצי ולהוצאות רכב, טלפון דואר וכו'. לא בדיוק הדברים שיגרמו למעצבי שיער משלמים לשלם שוב דמי חבר בשנה הבאה.

האם ינותבו דמי החבר מהמספרות לפעילות של ממש למען מעצבי השיער?

כעת, משנכנס הנושא תחת כנפיה של ההתאחדות, לא ברור עדיין כיצד יחזרו דמי החבר שישלמו מעצבי השיער להתאחדות המלאכה והתעשיה – חזרה לטובת מעצבי השיער. חוק העמותות קובע כי 25% מהכנסותיה של עמותה שהמחזור השנתי שלה קטן מעשרה מיליון ש"ח, מותר כי יוקצה למטרת התנהלותה של העמותה, קרי משכורות למקבלי השכר, שכר דירה והוצאות שונות. יש הרבה  סייגים ו"תקנות עוקפות" שמאפשרות גם לשלם אש"ל, הוצאות כיבוד ושאר ירקות אז בואו נגדיר באופן כללי ש-30% נשמע כחלק סביר. אם 70% ממהכנסות באמת משמשות את מטרות העמותה, אנחנו בכיוון הנכון. כש-100% מהכסף שנאסף מחברי עמותה משלמי דמי חבר מוקדש להתנהלות ההנהלה או המנגנון, חברים, אנחנו מפספסים את העיקר וחוטאים למטרה.

הקשר שבין קבלני חשמל, יצרני הנעליים, פועלי הדפוס וענף השיער

התאחדות המלאכה והתעשיה אינה גוף שכל עניינו מעצבי שיער. האמת היא שמעצבי השיער הם תחום חדש בהתאחדות המלאכה והתעשייה. מי בכל זאת נמצא שם? ענף הטקסטיל והאופנה, הדפוס, המתכת החשמל והאלקטרוניקה, הפלסטיק והגומי, קבלני החשמל, יצרני הנעליים והעור ואפילו סוכני הדואר. התחום היחיד שכביכול קשור ומשיק לתחום עיצוב השיער הוא תחום הקוסמטיקה. ארגון הקוסמטיקאיות גם הוא נמצא תחת כנפי התאחדות המלאכה והתעשייה, אבל רק כביכול משיק – מדוע? רוב הקוסמטיקאיות הן עצמאיות שעובדות לבד ולא חלה עליהן חובת תשלום בעוד שהחוק מחייב את מעצהי השיער מעסיקים לשלם.

איך יחולקו דמי החבר שיצליחו בהתאחדות המלאכה והתעשייה לגבות מבעלי המספרות ביחס לארגונים האחרוים? או במילים אחרות – מי מבטיח שהכסף שישלמו המספרות ישמש ברובו את ענף השיער לקידומו ולא ילך לתפעול השוטף של ענפי הדפוס קבלני החשמל הגומי והשד יודע מי? התשובה היא: אף אחד לא מבטיח ופה ניצבת הבעיה.

מציפים את הבעיות והלבטים בפגישה עם מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה

בפגישה האחרונה שהתקיימה במשרדי התאחדות המלאכה והתעשייה במשרדים ברח' המרד שבתל-אביב נכחו מספר מעצבי שיער שנענו לקריאה: אופיר מכבוש, לשעבר יו"ר הוועד המבקר של התאחדות מעצבי השיער, יאיר קמיר – גם הוא ממובילי ההתאחדות הישנה ומי ששימש כיד ימינו של מישל מרסיה, עמוס גנור, שמכיר את הנסיונות לאיגוד מעצבי השיער עןד מימי ה-CET, שלושה נציגים מרשת מספרות Heads, יגאל גוט, ראובן טפר ויבגני שנול מנכ"ל הרשת, מעצבות השיער מרגריטה יוספוב ושני אמור, מעצבי השיער אורן בן שבת, זאב לוין. יושב הראש הקודם, מישל מרסיה, לא נכח בפגישה.

מצד התאחדות המלאכה והתעשיה השתתפו בפגישה רכזת הענף החדשה, אופיר שייבר והמנכ"לית המשותפת, עו"ד רוית גרוס.

מצד האו"ם, או אם תרצו כמי שמשקיף בדאגה על הניסיונות הכושלים להתאגדות מעצבי השיער, השתתף כותב שורות אלו, שניר כחלני, עורך מגזין לה ז'ורנל, שהוזמן לפגישה מטעם התאחדות המלאכה והתעשיה בכדי להעניק נקודת מבט נוספת על הענף. המשפט החביב עליו בהקשר זה הוא "הגמל לא רואה את הדבשת שלו עצמו".

רוב הדברים שהובאו לעיל הועלו בפגישה שהתקיימה בהמשרדי ההתאחדות. גם סיפורי ההיסטוריה, גם סאגת הארנונה מול מעצבי השיער וגם הקשיים שהיו להתאחדות מעצבי השיער להתנהל מבחינה תקציבית. לצד כל אלו, נשאלו שאלות נוקסות בעניין המטרה שלשמה יאספו דמי חבר ממספרות ברחבי הארץ ולא רק בשם החוק. לאן באמת ילך הכסף והאם מעצבי השיער יצליחו ליהנות מהכח שיעניקו להתאחדות המלאכה והתעשייה או שמא התשלומים שיעבירו יבלעו במנגנון עצמו.

כתבה מדאיגה בדה מרקר. אפילו מדאיגה מאוד.

לפני שלושה חודשים בלבד, פורסמה בדה-מרקר כתבה מאוד לא מחמיאה להתאחדות המלאכה והתעשיה. בכתבה ציינה הכותבת, טלי חרותי-סבור כי ההתאחדות פועלת כבר שלוש שנים ללא אישור ניהול תקין בעיקר בשל העובדה שכ-44% מהכנסותיה מופרשות לטובת כיסוי הוצאותיה. הכותבת מנתה מספר ליקויים בהתנהלותם של בעלי תפקיד בהתאחדות וזו מצידה הגיבה כי מדובר בליקויים ישנים וכי ההתאחדות ביצעה רפורמה שתשיב לה את אישור הניהול התקין. אכן, המנכ"ל הקודם, ניר קלינגר (לא ההוא ממכבי חיפה), פוטר ובמקומו מונו שתי מנכליות משותפות שאחת מהן נכחה בפגישה. לדברי עו"ד רוית גרוס להתאחדות אישור ניהול תקין והליקויים הנ"ל הינם היסטוריה. עדיין, השאלה הנשאלת היא – לטובת מה ישמש הכסף שיאסף מבעלי המספרות המעסיקים עובדים ברחבי הארץ. רק הזמן יענה על כך.

יש מוטיבציה ויש גם תקווה: משתתפי הישיבה הביעו אמון באופיר מכבוש שישמש הנציג החדש

בסוף הישיבה, הוחלט על בחירת נציגות זמנית ולא על בחירת יו"ר. רוב היושבים בחדר הביעו תמיכה במעצב השיער אופיר מכבוש שישמש כנציג מעצבי השיער מול התאחדות המלאכה והתעשיה. יחד איתו ישמשו בנציגות הזמנית גם מעצבי השיער יגאל גוט, אורן בן שבת, עמוס גנור, יאיר קמיר ושני אמור שתייצג את הקול הנשי בקבוצה.

לאחר שהועלו כל הנקודות, השאלות והסוגיות בפגישה, החליטו הנוכחים כי רכזת הענף החדשה, אופיר שייבר, יחד עם מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשיה עו"ד רוית גרוס, יקיימו פגישות אישיות עם כל אחד מחברי הנציגות בכדי לנסות ולגבש את דרכי הפעולה לקידום הענף. מגזין לה ז'ורנל מצידו, מבטיח להמשיך ולעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות. אולי הפעם, נצליח להדביק את הפער מול מדינות מתקדמות כמו צרפת ואנגליה ומול ארגונים עצמאיים אחרים שמובלים את ענף עיצוב השיער קדימה.