ריצ'ארד וורד – מעצב השיער של סלבריטאי הממלכה

קשה שלא להתאהב באישיות של ריצ'רד וורד, אחד ממעצבי השיער הסלבריטאים של לונדון והממלכה כולה. זה מה שקרה לתקשורת האנגלית שלא מפסיקה להרעיף עליו אהבה. למען האמת, קשה להאשים אותה, יש בו בריצ'רד וורד את כל התכונות שהופכות אותו מסתם עוד ספר, לאייקון תרבותי: הוא צעיר ומצליח, נראה טוב למדי, חייכן ושופע הומור וגם איש משפחה למופת. אם צריך לסכם את החבילה הזו במשפט אחד, יהיו כאלו שיאמרו שהוא הגרסה התואמת לג'יימי אוליבר, השף העירום, עם שינוי התחום לעיצוב שיער.

רפרוף מהיר בגיליונות קודמים של לה ז'ורנל ילמד אתכם שגם אצלנו במערכת די אוהבים את הבחור. לא רק בגלל היותו מגה סלבריטי בקרב מעצבי השיער בבריטניה, בעיקר בגלל העיצובים המדהימים שהוא מצליח לייצר תחת ידיו, שנה אחר שנה. שש המועמדויות שלו לתואר "מעצב השיער של השנה בבריטניה" יעידו על כך. אי לכך ובהתאם לזאת, היה זה מתבקש לפגוש את ריצ'רד בתערוכת עיצוב השיער Salon International שנערכה באמצע החודש האחרון בלונדון. סם, אשת יחסי הציבור הנמרצת של ריצ'רד, היתה נרגשת לא פחות מאיתנו על כך שמגזין ישראלי רוצה גם הוא לראיין את מי שכבר הופיע באינספור תוכניות טלויזיה ולא מעט מגזיני אופנה מהנחשבים ביותר בעולם. שבשיחה נינוחה בחדר העיתונות, שעברה מהר מאוד לסדרה של קוריוזים ודאחקות מצד המרואיין (כשסם מתגלגלת ברקע מרוב צחוק), שמע עורך לה ז'ורנל מפיו של האיש שהסלבס הפכו את הסלון שלו למוקד עליה לרגל, איך זה להיות על גג העולם.

בסופו של דבר, שכבתי עם הבוסית שלי

אחרי שנרגע מההתרגשות למראה שתיים מעבודותיו שמעטרות את השערים של מגזין לה ז'ורנל "וואו, הלן, תדפדפי פנימה, הם הכניסו את כל הקולקציה! בריליינט!" סיפר לנו ריצ'רד על צעדיו הראשונים בענף: "נולדתי לשני הורים מעצבי שיער, שהיו בעלי שני סלונים, למרות שהם סגרו אותם עוד כשהייתי ילד. אבל אני מניח שזה פשוט היה ברקע. הגעתי ללונדון בתור נער מתבגר והתחלתי לעבוד כמתמחה עד שהגעתי לסלון של נוויל דניאל, שהיה אז מפורסם מאוד. הלן עבדה אז בסלון כמנהלת אדמיניסטרטיבית ודי מהר נוצר קליק. כדי להפוך סיפור ארוך לקצר, בסופו של דבר שכבתי עם הבוסית שלי". כאן חייבים לציין, שריצ'רד אומר את הדברים כבריטי אמיתי, בסגנון אוסטין פאוורס: "איי ווז שאגינג מיי בוס."

הוצאנו 4,000 פאונד בחודש על כביסה וגיהוץ

הלן וריצ'רד שהפכו לזוג ועבדו יחד במספרה הלונדונית  לא תכננו כלל להפוך לדמויות מפורסמות. המספרה של נוויל דניאל שקעה בחובות ועמדה בפני פשיטת רגל. הלן וריצ'רד החליטו לקנות את העסק ולנסות לשקם את המוניטין שלו ולהעביר אותו למצב רווחי. אביה של הלן עזר להם בסכום כסף ראשוני להשקעה ומכאן החלו העניינים להתגלגל. "העסק היה מנוהל בצורה קטסטרופלית מבחינה עסקית. לדוגמא: הוצאנו בחודש 4,000 פאונד רק על כביסה וגיהוץ של מגבות וחלוקים. הדבר הראשון שעשינו היה לקנות מכונת כביסה ולשכור את שירותיה של גברת מבוגרת שעמדה וכיבסה עבורנו." ריצ'רד מהנהן ומוסיף "זה לא שחשבנו אי פעם שנהפוך ליקירי התקשורת ושהשם שלי יהיה כל-כך מפורסם. אתה לא מתכנן את זה וגם אם תתכנן, זה לא אומר שזה יקרה. זה פשוט קורה". הימים הראשונים לא היו קלים כלל עבור בני הזוג, כפי שהלן מספרת "עבדנו כמו חמורים משבע בבוקר עד חצות. זה הרבה יותר קל כשאתה צעיר לתת את כל כולך. עדיין אין ילדים, יש לך את הרעב הזה, אתה לא צריך יותר מדי כסף בשביל להתקיים ויש לך זמן בשפע."

המטרה שלנו היתה ונשארה: להושיב כמה שיותר ישבנים על הכסאות

בני הזוג וורד הצליחו להחזיר לסלון הכושל של נוויל דניאל הרבה מלקוחותיו הסלבריטאים תוך שהם נעזרים בשירותי יחסי ציבור כראוי. תוך זמן קצר העתיקו את הסלון למקום חדש והעסקים התקדמו בקצב משביע רצון. "המטרה שלנו היתה תמיד ונשארה: "להושיב כמה שיותר ישבנים על הכסאות". כל הטררם וכל הבולשיט מגיע מאוחר יותר." מסכם ריצ'רד בפשטות האופיינית לו "לא המצאנו את הגלגל, כולם יודעים מהם אחוזי הרווח, כולם יודעים מהן המשכורות לשכירים. אנחנו פשוט מתייחסים לזה כאל עסק כלכלי מעבר לתשוקה שלי למקצוע." עברו שנים רבות עד שהשניים קיבלו החלטה לשנות את שם הסלון כך שיישא את שמו של ריצ'רד. ריצ'רד מתייחס לכך בצניעות האופיינית לו: "זו היתה החלטה לא קלה עבור שנינו. מבחינה אישית, למרות ההצלחה, למרות החיבוק של המדיה, תמיד היו לי חששות ותמיד שאלתי את עצמי האם אני מספיק טוב בכדי לכבד את השם שלי. היום, כשהשם שלי מופיע בענק בכל מקום במספרה, יש לקוחות ששואלים אותי 'איך זה לראות את השם שלך בכל כיוון שתסתכל?'. השם באמת מופיע על הקיר, על המוצרים, על הבגדים וכו'. אני עונה להם בצחוק שאני שוקל להזמין נייר טואלט לשירותים עם השם שלי על כל ריבוע."

65 אנשי צוות במספרה – כולם שחקנים קבוצתיים

ריצ'רד וורד הוא יוצא דופן בקרב קבוצת מעצבי השיער המפורסמים והמצליחים של אנגליה, מאחר והוא בין הבודדים המחזיקים סלון אחד בלבד שלא פתח סניפים נוספים. מצד שני, נכון להיום, הצוות של "ריצ'רד וורד שיער ומטרוספא" כולל כ-65 אנשי צוות העובדים בקומפלקס ענק אליו עברו הלן וריצ'רד ביולי 2005 המשתרע על פני 460 מטרים רבועים. הסלון מעניק ללקוחותיו טיפול כולל ומציע מלבד כל הקשור בעיצוב שיער, גם שירותי ספא ויופי מתקדמים, טיפולים ייחודיים כגון טיפולים המותאמים לנשים בהריון, סדנאות אישיות לסידור השיער בבית ועוד. גם תפריט משקאות וכיבוד קל תוכלו לקבל אם תמצאו דרככם לסלון של ריצ'רד. העובדים, רוב רובם נמצאים בעסק למעלה מעשור, נבחרים על-ידי בני הזוג בקפידה כשהקו המנחה אותם הוא למצוא "שקחנים למען הקבוצה". איך מחזיקים עובדים בכירים ומוכשרים במשך זמן ארוך כל כך? ריצ'רד מסביר: "ראשית, אנחנו משלמים להם טוב מאוד. אנחנו גם דואגים לגרום להם להרגיש בבית. כל העובדים מתוגמלים בהתאם להספק ולתרומה שלהם לעסק. מעבר לכך, אנחנו דואגים לשתף אותם בנעשה, גם בתחום הכלכלי. הם יודעים למשל כמה אנחנו מרוויחים וכמה עולים לנו מוצרים שהם מוכרים הלאה ללקוחות. יש שקיפות מלאה וזה מוכיח את עצמו. הלן מכתיבה לעובדים קו אתי שמנחה אותם בעבודתם והיא גם משקיעה הרבה אנרגיה באיתור המועמדים הנכונים לשכור לשורותינו."

משלימים אחד את השני כמו ין ויאנג

במהלך התערוכה נערכו לא מעט סמינרים עסקיים, לצד ההופעות הסגורות של מעצבי שיער גדולים שהדגימו את שיטות העבודה שלהם על הבמה. גם הלן וריצ'רד הוזמנו לסמינר שכזה כשהנושא הוא "יחסי ציבור ושיווק". חלוקת העבודה בין השניים, שהפכו לדוגמא למופת לבני זוג העובדים יחדיו (טפו, טפו, חמסה חמסה) היא מאוד ברורה "אני מטפל בכל הקשור לניהול האומנותי, גזירת שיער ועיצובים. הלן עושה את כל החלק של ניהול העסק. כמובן, הרבה מההחלטות הן החלטות משותפות ואנחנו מתייעצים זה עם זו כל הזמן. אנחנו ין ויאנג, משלימים אחד את השני. אני לא דורך על הבוהנות שלה והיא לא דורכת על שלי." לבני הזוג שני ילדים, בני 5 ו-3 והם מעידים כי הם נעזרים בהרבה עזרה בניהול משק הבית. ואיך לא מביאים את העבודה והמתחים הביתה? "אנחנו בהחלט שקועים בעבודה רוב הזמן. למרבה המזל, שנינו נהנים והעסק די מצליח כך שאין הרבה מתחים שממשיכים איתנו אחרי שעות העבודה." אומר ריצ'רד "בכל מקרה, אנחנו מגיעים הביתה לילדים, כך שגם אם נרצה, קשה להמשיך לעבוד". הלן מוסיפה: "תמיד שואלים אותי איך זה לעבוד כל היום עם בעלך וגם לחזור איתו הביתה. למען האמת, אנחנו לא נפגשים כל יום. אני מחוץ לסלון בסידורים, ריצ'רד עסוק בצילומים לטלויזיה או בהכנת קולקציה לעיתונים. אפילו בעסק עצמו לא תמיד אנחנו באותו חדר, שהרי הוא עצום בגודל שלו."

הלקוחות: אנני לנוקס, דאריל האנה, איבונה טראמפ וסמנתה מ"סקס והעיר"

הסלון של ריצ'רד וורד ידוע גם בזכות מצעד הסלבז הבלתי פוסק שנכנס למספרה: אנני לנוקס, דאריל האנה, דאסטין הופמן, ליז הארלי, איבונה טראמפ, קים קאטרל (הלא היא סמנת'ה מסקס והעיר), סר מייקל קיין, מיני דרייבר, ג'וליה אורמונד, כמה מבנות הספייס גירלז ואפילו רואן אטקינסון – מיסטר בין בכסודו ובעצמו. רשימת הסלבריטיז המופיעה באתר האינטרנט של ריצ'רד וורד כוללת עוד עשרות רבות של ידועונים שוודאי ידועים למדי בבריטניה אך שמם לא יגיד הרבה לרובנו. כך למשל טריני וודל וסוזנה קונסטנטין. אומר לכם משהו? אם לא, זה אולי בגלל שעוד לא ראיתם פרק מהסדרה המצליחה מאוד של השתיים "טריני וסוזנה – מה לא ללבוש". שתי כוהנות האופנה הבריטיות הללו (תחשבו דורין אטיאס, רק בענק!) שתוכניתן משודרת כבר בעשרות מדינות ברחבי העולם, הפכו לידידות טובות של ריצ'רד.

"טריני שידכה לי את אליזבת הארלי (תזכורת: דוגמנית על והאקסית המיתולוגית של יו גרנט) ונסעתי אליה הביתה לסדר לה את השיער" מספר ריצ'רד בתשובה לשאלה האם הוא דורש תשלום מהסלבריטאים "אחרי שסיימתי היא שאלה אותי כמה מגיע לי. אמרתי לה שזה מסודר, שאני מסתדר כבר מול טריני. היא אמרה לי 'שטויות! אל תבלבל לי את המוח. אני רוצה לשלם לך במקום שיופיעו עלי אייטמים בצהובון כזה או אחר לגבי התספורת שלי. תגיד לי מה מגיע לך' אוקיי. אמרתי לה. חפוז אחד ואנחנו סוגרים חשבון" כמו שאמרנו לכם בהתחלה, ריצ'רד מלא בהומור, שזה כנראה סימפטום של מי שממש נהנה מהעיסוק שלו בחיים. אה, כן. זה עוד חלק של הראיון שבו סם, אשת הפי.אר. וגם הלן, אשתו, מתגלגלות מצחוק. "אבל ברצינות, יש סלבריטיז שאנחנו קוראים להם "איי ליסטרס" (רשומים ברשימת איי) שלא אוהבים לשלם. אבל תמיד אתה ממנף את זה לטובתך איך שהוא. הרי חלק גדול מהפרסום בימינו מגיע מהצהובונים ומהמדיה. אני מניח גם שחלק גדול מלקוחותי הלא מפורסמים מסתפרים אצלי כדי לומר שהם מסתפרים באותו מקום כמו אמה בונטון (ספייס גירל) או דאריל האנה (שבט דב המערות, פוטלוס, להרוג את ביל). מייקל קיין לדוגמא, לא אוהב את כל הבולשיט הזה. הוא בא להסתפר, משלם כרגיל וזהו."

בעת הראיון, זו היא השנה השישית בה מועמד ריצ'רד לתואר "מעצב השיער של השנה בבריטניה". ריצ'רד שמעולם לא זכה בתואר, לא מתייאש. "למרות שהלן אומרת שכשמגיעה ההודעה על הזוכה אני תמיד מתבעס ולובש פרצוף קודר לאורך כל דצמבר, דבר שהורס לכולם את כריסטמס…" חשוב לציין, שדווקא בבריטניה, מדינה המוצפת במעצבי שיער ויותר מכך, במעצבי שיער מוכשרים ויצירתיים העונים גם לתואר סלברטיז, מועמדות לתואר מעצב השנה הינה כבוד לא מבוטל, ממש כמו מועמדות לאוסקר. ארול דאגלס למשל, מעצב שיער מוכשר ומוכר למדי, מועמד השנה זו הפעם העשירית ומעולם לא זכה. "הבטחתי, שאם השנה אני זוכה" אומר ריצ'רד בחיוך "אני פורש מהתחרות וממשיך לייצר קולקציות רק לצורך מסחרי". אנחנו כמובן מחזיקים אצבעות.

רגע לפני שאנחנו נפרדים אני שואל את ריצ'רד והלן מתי נזכה לראות אותם בישראל. "דווקא ביקרנו בישראל לפני כמה שנים. היינו באילת בחופשה ומאוד נהנינו. שנינו מקווים לחזור כשנמצא זמן, כי לא ממש הספקנו לתור בישראל." למרות שביקור מתוכנן לא נראה באופק, אנחנו מצידנו הזמנו את השניים. בינתיים, כנראה שנצטרך להסתפק בעיצובים השיער הנהדרים.