שוקי זיקרי: אם בארזים נפלה שלהבת

לפני הכל, אני חייב לציין, שמדובר בכתבה שכתיבתה קשה לי. הייתי בהחלט מעדיף להימנע ולוותר עליה, למרות שאני בטוח, שכל מי שענף עיצוב השיער בוער בדמו (ויחד איתו גם כל סקרן וחובב רכילות), יקרא בשקיקה כל מילה ומילה.

כבר באמצע העשור הקודם, כשכותרות זעקו בעיתונים כי שוקי זיקרי חייב סכומי כסף נכבדים בשל ערבות שחתם לקרוב משפחה, ויתרתי על הסקופ. גם אז, השמועות והליחשושים גונבו לאוזני הרבה לפני שפורסמו ברבים. גם כן סקופ… לספר לכם הקוראים על מצוקות כספיות של קולגה? זה סקופ? לא בעיני. לרוב, רב הנסתר על הגלוי. ומי אמר בכלל שהעובדות מדוייקות? יותר מזה: הייתם רוצים שמישהו יכנס לכם לכיס?

לצערי, אחד הדברים שהעבודה עם מעצבי השיער לימדה אותי, הוא שהענף אוהב מאוד רכילות. המילה "אוהב" היא אנדר-סטייטמנט. בכלל, לאורך השנים הארוכות שבהן אני מוביל את מגזין לה ז'ורנל, כמעט אף פעם לא עסקנו בדיווחים שליליים וברכילות, עסיסית ככל שתהיה. לא עסקנו בסיפורי עוקץ, לא בנפילות מסחריות ובפשיטות רגל של חברות, לא בתחקירי כלבוטק, לא בזיכיונות שאבדו לזכיינים ואפילו לא במריבות שותפים שהגיעו לבתי משפט וברוך השם, יש כאלה סיפורים בלי סוף. סקס, שקרים ורוק'נרול. נכון, לרוב מדובר בחומר שמעניין את הספר הממוצע. אבל לא תודה. לא מעוניינים ברכילות של "מי חייב למי כסף" ובטח שלא רכילות מסוג "מעצב השיער איקס נצפה במועדון עם דוגמנית אלף או בית". את הרכילות הזולה אנחנו משאירים לאחרים.

מה השתנה? כלום. דבר לא השתנה. אך עדיין, לא ניתן להתעלם מאירוע כה משמעותי בענף עיצוב השיער, דווקא בגלל האיש ופועלו: שוקי זיקרי היה ועודנו, מעצב השיער מספר אחד של מדינת ישראל. אני יודע. יש שיתקוממו על האמירה הזו שלי שמכתירה את זיקרי למלך אבל אני עומד מאחורי דברי. שוקי זיקרי שינה את הענף. יצר מציאות חדשה. הפך לשם נרדף ל"הוט קוטור" ולא רק בתחום עיצוב השיער. הוא עומד בשורה אחת עם ישראלים שהשפעתם כה ניכרת על התחום בו הם נמצאים, עד כדי כך שרק איזכור שמם יוצר זיהוי עם הענף. שוקי זיקרי לעיצוב השיער הוא מה שאהרוני לבישול, אוברזון לאופנה וארז טל לטלויזיה.

למה בעצם כולם כל כך מפרגנים לשוקי זיקרי?

הרוב המכריע של מעצבי השיער יסכים איתי. גם מתחריו והטוענים הרבים לכתר, מאז ומתמיד פירגנו לזיקרי, הביעו הערכה ומידה רבה של כבוד. מי שמבין עניין, יודע שפירגון חוצה גבולות שכזה, אינו דבר של מה בכך במיוחד במדינה כמו ישראל שכל-כך עמוסה בכישרון ובאגו. מעצבי השיער הישראלים התברכו בכישרוניות יוצאת דופן וביכולות עיצוב שבמידה רבה ממצבות אותם בעשיריה הראשונה יחסית לעמיתיהם בעולם. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהאנגלים, הגרמנים, הצרפתים והאוסטרלים, אך ללא ספק, שוקי זיקרי אינו הכישרון היחיד שצמח בישראל ואפשר להתגאות בו. עם זאת, לא פעם, כשראיינתי שמות גדולים בתעשייה בעולם ושאלתי האם הם מכירים מעצבי שיער ישראלים, כולם נקבו קודם כל בשם אחד: שוקי זיקרי.

מיד כששיחררו מייק ושוקי זיקרי הודעה לכלי התקשורת על סגירת רשת המספרות, געשה ורעשה רשת מסוג אחר: רשת האינטרנט. Ynet, nrg, גלובס, מאקו, וואלה, כלכליסט, כולם פירסמו כותרות (שחלקן, כך נטען, מצוצות מהאצבע ומנותקות מהמציאות) אודות קריסת הרשת. באופן טבעי, הטוקבקים לא איחרו לבוא. מידת החום והאהבה שהרעיפו הגולשים על מעצב העל שנפל, העלימה כלא היו את התגובות השמחות לאיד. הקולגות, אלפי התלמידים ועובדים בהווה ולשעבר, שעברו תחת כנפי המותג שוקי זיקרי, הלקוחות ואפילו סתם כאלו שרק רצו, אבל אף פעם לא העזו להיכנס לסניף ולהסתפר בו, כולם כאחד, הביעו צער מחד ותקווה שהכל יסתדר בסוף מאידך.

כמובן שסיפור סגירת הרשת הפך לנושא השיחה החם בפייסבוק וגם בשיחות סלון של אנשי המקצוע. בשבועות שאחרי ההודעה ניסינו לקבל את תגובתם של מובילי דעת קהל בענף עיצוב השיער, ספקים, מנהלי חברות ומעצבי שיער מובילים. באופן גורף, כל מי שנשאל לדעתו, התכווץ מעט בכיסאו או שניכר על פניו שהיה מעדיף לו הדבר לא היה קורה מעולם. בענף שבדרך כלל הפגנת סולידריות אינה טבועה בדי.אן.איי הטבעי שלו, משהו השתנה. תחושה כבדה של מועקה. האם זה בגלל שמעצבי השיער הישראלים העריכו את שוקי על הדרך שעשה עד לפסגה? האם הפירגון נובע מסימפטיה לאיש שדיבר כל הזמן בגובה העיניים? האם היעדרה של השמחה לאיד, תכונה אנושית כל-כך, במיוחד במחוזותינו, נובעת מהפחד הטבעי ומהמחשבה שמתגנבת לראש: "אם לשוקי, מלך ישראל, זה יכול לקרות ואכן קרה, מה זה אומר עלי…"? אם הביטוי "כל התשובות נכונות" קופץ לכם לראש עכשיו, אתם לגמרי לא לבד.

2011 הייתה שנה קשה למספרות. שנה קשה בכלל למשק הישראלי. המחאה החברתית וקול הצעקה שהשמיע מעמד הביניים, יחד עם הדאגה האישית של כולם מפני מיתון זוחל, משבר אשראי ועוד כל מיני "חולירות" בביטויים בנקאיים, שמשמעותם מצב כלכלי "לא משהו בכלל", כל אלה השפיעו גם על המספרות.

השנה החולפת (אני לא כומר ולכן מותר לי לחלוק איתכם וידויים ששמעתי), הייתה השנה שבה שמעתי הכי הרבה מילים של דאגה ותלונות על "המצב" מצד מעצבי שיער. לטענתם, זה התחיל בעבודה שלא הגיעה כמצופה אחרי שהסתיימה ספירת העומר והמשיך לאורך כל השנה. מחנק האשראי במשק ומוסר התשלומים הכל-כך גרוע של הענף (כן, כן, חבר'ה, מדברים עליכם ואתם חייבים להשתפר) הביא גם את מנהלי החברות והיבואנים למצב של מתלוננים סדרתיים. בכל שיחה כמעט על הענף, עולה הנושא של מוסר התשלומים והקושי שבגביה. מעצבי השיער מצידם, הרגישו היטב כיצד הציבור מקשיח את תנאי פתיחת הארנק וכיצד הנשים שנהגו לבקר יותר ויותר במספרה, "משחררות" פחות כסף ובתדירות הרבה פחות תכופה. אבל האם זה מה שהביא את רשת המספרות הגדולה ביותר בישראל למצב של קריסה? גורם בכיר ברשת טוען שאין קשר: "2011 אולי הייתה שנה קטסטרופה במובנים של המשק הישראלי, אבל הלקוחות של רשת שוקי זיקרי הן לקוחות נאמנות ומתמידות ובאופן יחסי, לא הורגש שינוי מיוחד יחסית לשנים קודמות. להאשים את המצב זה מאוד נוח, אבל לא בהכרח נכון".

מי, למה, איך והכי חשוב כמה? למה זה מעניין אותנו?

"לפי הערכות, מעצב השיער חייב 10 מיליון שקל לשוק האפור ואף קיבל איומים על חייו" כך נכתב ב"כלכליסט" על-ידי רז שכניק, כתב ידיעות אחרונות. מנגד, אומר אותו גורם בכיר ברשת שוקי זיקרי כי "כמות השטויות וההבלים שנכתבו על שוקי ומייק בכתבות באינטרנט ואף שודרו בכתבות בערוצי הטלויזיה המובילים, גרמו לי לתהות לגבי כלי המדיה והתקשורת שעבדנו מולם במשך שנים". הגורם ציין כי הרשת רוויה באי-דיוקים, סילופים, חצאי דברים והמצאות: "הרי ההודעה שהוציאו שוקי ומייק הייתה כל כך ברורה. אולי לקונית, אבל ברורה לחלוטין. בלי לתלות את האשמה באחרים הודענו על הפסקת פעילות עקב קשיים כלכליים. פשוט ולעניין. אז מה זה משנה עכשיו למישהו בכמה כסף מדובר? למי חייבים וכמה? מישהו מתכוון להתנדב לשלם את זה מכיסו? השאלה כמה ולמי, זה כבר עניין שרלוונטי רק לבעלי הרשת". אגב, פניתי לרז לנסות להבין מניין קיבל את האינפורמציה לכתבה. הוא עומד מאחורי הדברים. לדבריו, הנתונים מדוייקים.

ואכן, מי שיגגל את שוקי זיקרי ימצא בעמוד הראשון שלל דיווחים על סגירת הרשת, עמוסים בספקולציות, הערכות, דיווחים לפי "יודעי דבר" ומשפטים שמתחילים ב"השמועות אומרות כי". כאילו בצורה כזו, הכסת"ח עובד יופי ואפשר לכתוב מה שרוצים. אחד הטוקבקיסיטים הגדיר זאת יפה כשכתב: "כל מה ששוקי ומייק צריכים לעשות עכשיו, זה ללכת לפי חוק לשון הרע של ה-300,000 ש"ח. עם כמות החרא הלא נכון שכתבו עליהם השבוע, הם כבר היו מוציאים בתביעות את הכסף וסוגרים בצ'יק את החוב".

לצורך העניין, מבלי לדבר על שוק אפור ומי ברח לאן ואיפה נצפה, הנה דוגמא אחת: ד"ר מיכאלה אלרם, כתבה באתר השיווק הישראלי, תחת המטריה של דה מרקר: "מחד, הייתה לו רשת זכיינית של 11 מספרות שהתקשה לנהל. הניצנים של קשיי הניהול הכושל התחילו בשנה שעברה עם סגירתה הכואבת של הזכיינית מהרצליה פיתוח. מאידך הוא הפך ליצרן ושיווק מוצרים ברשתות השיווק. שיווק מהסוג שגורם למותג לאבד יוקרה. המוצרים היו חלק מאסטרטגיה של מתיחת מותג ונעו בין מוצרי טיפוח לשיער למוצרים כמו מברשת פטנט המפרקת קשרים. האם זיקרי הבין את ההבדל בין ניהול רשת זכיינית למספרות לבין קמעונות? ברור שלא."

הכותבת, מרצה לשיווק במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, נפלה במספר אי-דיוקים: המברשת האמורה היא בכלל של מעצב שיער מתחרה, מישל מרסייה. שיווק המוצרים של שוקי זיקרי בפארמים אינו תחת שרביטו שלו. כמו וידאל ששון (ולהבדיל) גם שוקי קיבל תמורה עבור השימוש בשם. העבודה מול רשתות השיווק לא הייתה בשליטתו המלאה. אבל, כבר אמרו חז"ל, "הרשת סובלת הכל".

מקס ברנר כמודל? האם גם לרשת של זיקרי יהיה סוף מתוק?

העיסוק הבלתי פוסק בחובות ובסכומים לא שוכך וספק אם יפסק בזמן הקרוב. הטבע האנושי שכמה לרסיסי רכילות, חזק מדי. מכיוונים שונים אפילו נשמעים דיבורים על "ערב התרמה" שיגייס את קהילת מעצבי השיער לטובת זיקרי, משהו בדומה להיחלצותם של הברנז'ה המוסיקלית לטובת אריק סיני וזהבה בן, כל אחד מהשניים מתיסבוכתו שלו. האמת, אני לא רואה את זה קורה, אך באותה נשימה, אהיה הראשון שיתגייס למשימה, אם היא אכן תועיל לרשת ולא תיעשה על-מנת "לסגור חוב" ספציפי לספק אחד שיעמוד מאחורי היוזמה.

קשה שלא להזכיר באותו הקשר את רשת השוקולד ברים "מקס ברנר" שצמחה ונקלעה לחובות. למי שלא מכיר את הסיפור, הרשת שהחלה בבעלות פרטית של שני שותפים, הפכה להצלחה וחצתה את רף 10 הסניפים כבר לאחר חמש שנים. התרחבות לסניפים בחו"ל ומשימות נוספות שנטלה על עצמה הרשת הביאו לקשיי נזילות תפעולית ולמחנק אשראי שאיים להרוג את הרשת. במקרה ההוא, איש העסקים בועז שונפלד (שרכש את מניותיו של הקונדיטור מקס פיכטמן) עזב וההצלה הגיעה מכיוונה של חברת שטראוס, שפרשה את חסותה על המותג ורכשה אותו מהשוקולטייר עודד ברנר, אחד ממייסדי הרשת. רשת השוקולד ברים התרחבה תוך שמירה על השם המקורי ועל עודד ברנר כפונקציה מקצועית, כשכיר בתוך המערכת. מאז צמחה הרשת לכ-30 סניפים ברחבי העולם, מהם 18 באוסטרליה, 6 בישראל וסניפים נוספים בפיליפינים, בארה"ב ובסינגפור. מחזור המכירות של המותג בשנים 2008 ו-2009 הסתכם ב-335 מיליון דולר. הזוגיות של ברנר עם שטראוס והמשך קיומה של הרשת, היוו תקדים, שאני בטוח כי רבים כמוני היו שמחים לראות בעתיד, כגלגל ההצלה האפשרי לרשת המספרות.

התגלמות סיפור ההצלחה הישראלית: מהגר שהצליח בגדול

רבים ממהרים להשוות בין סיפור הנפילה של שוקי זיקרי (שיט, כמה כואב לכתוב את המילים הללו) לזה של כוכב עיצוב שיער אחר: מעצב השיער שי גרינברג. אני באופן אישי, מאמין שאיזכור צמד המילים "השוק האפור" בהקשר של שני מעצבי השיער המדוברים אינו מהווה בסיס ראוי להשוואה. השוני בין השניים עולה על הדימיון. גרינברג, מוכשר ככל שיהיה, כבודו במקומו מונח ואני מאחל לו את כל הטוב שבעולם, עדיין לא מקביל בעשייה ובדרך שעשה לזו של שוקי זיקרי.

מלבד העובדה ששוקי זיקרי היה לסופר-סטאר עוד לפני הימים של ערוץ 2, האינטרנט והפייסבוק ומלבד כך ששמו נקשר בתצוגות אופנה וקמפיינים שהיוו אבני דרך בהיסטוריה הלא כתובה של האופנה הישראלית, הרי גם שלזיקרי יש הילה מיוחדת של סיפור הצלחה ישראלי טיפוסי. הבחור הצעיר שהגיע כעולה חדש לישראל והצליח בה בגדול.

שוקי זיקרי ואחיו מייק, הצלע הניהולית והפיננסית של המותג, נולדו בעיר פז שבמרוקו. אב המשפחה, יצחק ז"ל, עסק בטקסטיל ואף היה בקשר הדוק עם משפחת המלוכה, שרבים מבניה נהגו לרכוש את בגדיהם אצל "האחים זיקרי". בשנת 1973, לאחר ניסיון ההתנקשות במלך חסן השני, הרגיש האב כי המצב אינו בטוח ועקר עם רעייתו סול וששת ילדיהם: יואל, שוקי, מייק, סילבי והתאומות לינדה וקרן לפריז. בני המשפחה עזבו את מרוקו באישון לילה, כשהם משאירים מאחוריהם את כל רכושם, את הבתים ואת בתי העסק נעולים על כל הציוד והסחורות שבהם. שנה לאחר מכן, הגיעה המשפחה לישראל. שוקי ויואל, אחיו הבכור, נשארו בפריז ושוקי החל לעבוד כמעצב שיער. בהמשך, כשהגיע לישראל, החלו להירקם התוכניות של שוקי ומייק לפתוח יחד מספרה לצד בוטיק. משם והלאה הייתה דרכו של שוקי לצמרת עולם האופנה הישראלית רצופה בעבודה קשה, אמביציה לא נגמרת והמון כישרון.

"מצחיק איך אוהבים תמיד לסכם את פועלם של אנשים, כשהם הולכים לעולמם חלילה או כשהעסק שלהם נופל למקום שקשה להיחלץ ממנו" אמרה אחת מעובדות הרשת. "חבל שלא תמיד יודעים להעריך ולתת את אותה פרספקטיבה על התרומה לענף, גם בימים הטובים". בין אם מדובר בסיכום ביניים או המשך לוטה בערפל, בדבר אחד אין ספק כלל: שוקי זיקרי הטביע את חותמו על ענף עיצוב השיער בפרט ועל תחום האופנה הישראלי.

"אין לי ספק ששוקי ומייק לא ישאירו פצועים בשטח"

בינתיים, במקביל לסערה התקשורתית, המיזם האחרון של הרשת, שנפתח בקול תרועה ויש שתולים בהשקעה האדירה בו את אחת הסיבות למצוקה הכלכלית שאליה נכנסו האחים שוקי ומייק זיקרי, עובד כרגיל. "שוקי זיקרי בוטיק סלון", מה שאמור היה להיות סניף הדגל של רשת המספרות, נחשב לאחד מסלוני היופי המושקעים ביותר במדינה. בהודעה לעיתונות ששיחררה הרשת דרך משרד יחסי הציבור שלה "זאביק דרור", נמסר כי ההשקעה בסלון, המתפרש על פני 700 מ"ר, עמדה על כ- 10 מיליון ₪. בהודעה אף צויינה בפירוש הצהרת הכוונות: "המתחם, כאב טיפוס, יהווה מודל למתחמי בוטיק סלון נוספים העתידים לקום בבירות העולם." תפריט הטיפולים הנרחב בהחלט מעיד על היקף ההשקעה: טיפולי אנטי אייג'ינג, הלבנת שיניים, שיזוף באולטרה סגול, שיזוף בהתזה, הדגשת תווי פנים, Nail bar, חדר לפדיקור שמאובזר בעמדות מיוחדות עם מסך אישי לכל לקוחה, סוויטה מיוחדת לכלות ואפילו תפריט טיפוח רחב לגברים. לכל אלה תוסיפו שירות חנייה, עמדות קבלה מדוגמות,  מתחם המתנה מעוצב, בר קפה עם תפריט הכולל מנות אוכל מוקפדות, קוקטיילים ומשקאות, גלריה לתערוכות אמנים אשר עבודותיהם מוצעות למכירה במקום, ספריית ספרי אמנות, עיצוב, אופנה וארכיטקטורה וגם קולקציות במהדורות  מוגבלות של פרטי פרמיום כבשמים יוקרתיים.

ראוי לציין כי "שוקי זיקרי בוטיק סלון" אינו זכיין או סניף אלא מיזם עצמאי שנמצא בבעלות לובה יעקובסון, לאחר שהאחים זיקרי, שהיו שותפים להקמתו, יצאו מהתמונה. רועי בוגטי, מי שלפני חודשים ספורים מונה למנהל רשת שוקי זיקרי, היה אחד מהאנשים שהסיפור היכה בו כרעם ביום בהיר. בוגטי, שכעת נמנה על צוות הניהול של "שוקי זיקרי בוטיק סלון", מעיד כי כמו הזכיינים והעובדים ברשת, הופתע מההתרחשויות ומההודעה על סגירת הרשת. אף כי ניכר בו שהמהלך לא עשה עמו חסד, בלשון המעטה, בוגטי מפגין לויאליות יוצאת דופן למעסיקיו הקודמים: "אני בטוח שמייק ושוקי עשו יעשו את הכל כדי שאף אחד מהעובדים, הזכיינים והספקים לא ישאר פגוע. שוקי הוא אדם יוצא דופן, מוכשר בצורה בלתי רגילה, שמבין נשים, אוהב נשים ואנשים. לו ולמייק יש הרבה זכויות בענף הזה ואני בטוח שהם יעשו כל מאמץ לא להשאיר פצועים בשטח".

גם ליהודה מלכה, זכיין רשת שוקי זיקרי בחולון מזה שבע שנים ומהראשונים (ולעת עתה, למעט בנו שחר, זכיין סניף כפר-סבא, גם מהבודדים) שהסירו את השלט שוקי זיקרי מחזית המספרה, רק מילים טובות לומר על שוקי ומייק: "אין צורך להכביר במילים כדי לתאר את היכולות והתרומה של שוקי למקצוע. הוא יחיד במינו. הסיטואציה הנוכחית אינה פשוטה והיא קשה וכואבת לכל הזכיינים. מי שקרא בעיון את ההודעה על סגירת הרשת, יבחין שיש בה התייחסות לשימוש בשם המותג ומכאן ההחלטה להסיר את השם". גם מלכה, כמו רבים אחרים הופתע מהמהלך אך יחד עם זאת סבור שהמקרה אינו יוצא דופן: "לצער כולנו, זה לא המקרה הראשון ולא האחרון של עסק שנקלע לבעיות כלכליות במדינה שלנו. אני רק מאחל למייק ולשוקי וגם לנו, שנזכה לראותם חוזרים לעשייה במהרה ומתגברים על המכשול הזה."

השאלות שנשארות פתוחות

בין 12,000 ויותר מעצבי השיער הפעילים בישראל בכ-5,000 (פלוס מינוס) מספרות, קיימים אלפים שהשם שוקי זיקרי מופיע ברזומה שלהם או בטופס קורות החיים. השפעתה של הרשת על הענף מתבטאת לא רק בתצוגות שבהן השתתף שוקי זיקרי או בהיותו הראשון למתג את המוניטין האישי שלו לטובתם של סניפים הנושאים את שמו. הרשת הייתה ועודנה, גם היום, כשזהות הקברניט אינה ברורה, צלחת פטרי שבה גדלו מאות מעובדי הענף. בל נשכח ששמו של זיקרי גם היה חלק בלתי נפרד מבית הספר "שוקי זיקרי-דורי".

לגבי בית-הספר, הרי שכבר הובהר כי השם לא יאריך ימים. מעצב השיער אבי פדידה שרכש את בית הספר כבר הודיע כי המקום יקרא בסיומו של תהליך השיפוץ והמיתוג המחודש "אבי פדידה אקדמי". אך מה לגבי כל הסניפים? האם הזכיינים ימשיכו לשאת בגאווה את השם שוקי זיקרי? בהודעה לעיתונות על סגירת הרשת נאמר בפירוש: "החל מיום הודעתנו זו, רשת "שוקי זיקרי" על כל סניפיה ברחבי הארץ תפסיק לפעול וכן תסיר את אחריותה המקצועית מכל פעילות הנושאת ועושה שימוש בשם המותג במישרין ובעקיפין". אגב, המשא ומתן למכירת בית הספר החל כבר לפני כשלושה חודשים וספק אם יש למכירה קשר להתרחשויות האחרונות ברשת.

יחד עם זאת, החלפת שמו הוותיק של בית הספר, שצבר מוניטין מכובד ורב שנים, מעלה תהיות: האם עתה הפך השם לנטל או לנכס שאין כרגע דורש תגמול עבורו? האם הזכיין מרוויח או שמא מפסיד בשל הפרסום השלילי? גורם המקורב לרשת מציין כי דווקא לאחר התפוצצות הפרשה, נרשמה עליה בתנועת הלקוחות בסניפים השונים. לך תבין.

שאלות נוספות כגון מה יעלה בגורל המותג בכלל ובגורל סדרת המוצרים, מי יתפוס את מקומו של שוקי כמעצב השיער המוביל בישראל והאם הרשת תצליח להמשיך ולהתקיים תחת מותג אחד, כל אלה מתגמדים לעומת השאלה הטעונה ביותר: מה יעלה בגורל שוקי והאם נזכה לחזות בו שב ועושה את מה שהוא לעשות הכי טוב: לעצב שיער. התשובה לכך עדיין לוטה בערפל. אפשר רק לקרוא את השורה האחרונה בהודעה של האחים זיקרי, שצובטת מעט בלב: "גם עם כתיבת שורות אלו, עדיין קיימת בנו התקווה שרשת "שוקי זיקרי" תמצא בעתיד את דרכה מעלה". אין לי אלא להצטרף למשאלה הזו.